הילה היא מדריכה רוחנית ועסקית והמוטו שלה הוא ש"הכל ניתן לשינוי", ושאין לפחד כלל וכלל משינויים וממבחנים שמזָמְנים לנו החיים, קשים ככל שיהיו, כי הם פתח ללמידה ולהשתנות לטובה.
בספרה, המבוסס רובו ככולו על סיפורים אמתיים, 18 במספר, היא מגוללת את סיפורה שלה, על סדרה של תאונות דרכים שעברה, שלִמדו אותה כי עת להתעורר לשינוי, וכן את סיפוריהם של אחרים אותם אימנה ובחייהם נגעה, וכך גם הם גילו שאל פחד – שינוי הוא המפתח לחיים טובים יותר.
בעקבות הספר נטלה הילה על עצמה משימה שחזון בצידה: לספר את סיפורי ההצלחה והשינוי של כמה שיותר אנשים, סיפורים שיהוו השראה לאחרים, וכך, בטור הנדסי מתגלגל, יהדהדו בעולמנו רוחות של שינוי, הן בממד האישי והן בממד הכללי.
אז הנה, הילה היקרה וקוראים חביבים, סיפור ההשראה שלי:
את מה שעבר עלי בעשרים וכמה השנים האחרונות אפשר לכנות "מכות מצרים", כסוג של איוב, ועל כל דבר בפני עצמו אפשר לכתוב ספר. בזה אחר זה התמודדתי עם סדרת טיפולי הפרייה כואבים ומאכזבים; דיכאון קשה; תהליך אימוץ של 2 תינוקות; הופעת מחלת הסוכרת; התמודדות עם מחלת הסרטן תוקפנית ואלימה (לימפומה נון הוג'קינס); מחלת לב (שלושה צנתורים וניתוח לב שנכשל) וברקע: התמודדות עם ילדPDD מקסים, אבל בכל זאת, אוטיסט; והעתיד, מי יישורנו?
אלא מה? אני קיבלתי מהיקום מתנה: לראות גם את הקשה ביותר דרך משקפיים אופטימיות! ולכן, למרות קושי, בכי, עצב וכל מה שאמור לעבור אדם נורמלי בדרכי חתחתים שכאלה, ואף אני חוויתי כמובן, אף פעם לא באתי בטענות כלפי מישהו, כולל האל שבמרומים: "למה זה קרה לי?". פשוט קיבלתי את הדברים באהבה, בסבלנות, זרמתי עם המציאות וניסיתי, כאדם מאוד מודע ורוחני, להבין מה השיעור שעלי ללמוד מכל אירוע, מכל ניסיון. הבנתי שבעצם קיבלתי מתנות של למידה.
מן הסרטן למדתי למשל, שאני אדם אהוב ומוקף אנשים שאכפת להם ממני; למדתי לאהוב את עצמי ולהעמיד את עצמי במרכז, בבחינת 'אם אוהב את עצמי, יאהבו אותי'. הכרתי אנשים נפלאים, רופאים מופלאים וחברים נהדרים, ובראש וראשונה למדתי להעריך את החבר הכי הכי טוב שלי – בעלי. במקביל, סיננתי את אלה שהתגלו עבורי כאכזבה.
מבני היקר למדתי לדעת מהי אהבה ללא תנאים, וכי ה'ילדים המיוחדים' הללו הן נשמות גבוהות שבאות ללמד אותנו נתינה, אהבה ללא תנאי, חכמה גבוהה של הנשמה;
מהכישלון בטיפולי ההפריה למדתי לקבל את ה"היריון שבלב" =אימוץ, נתינה, וקיבלתי 2 מתנות מופלאות ומאתגרות: שני ילדיי, לאחר המתנה ארוכה, ארוכה והמון הכנות, מבחנים וסבל בדרך. מטפלת דגולה אחת בשם אילנה רוגל אף אמרה לי פעם בתקיפות: בגלגול הזה עליך לאמץ ילדים וללדת סיפורים – לכתוב ולכתוב כל עוד את יכולה! ומאז אני כותבת, ולעדות, בין השאר, הבלוג הזה.