פעמים רבות בעת עבודתי כעורכת, אני נתקלת בשאלה: "למה לי להשקיע בעריכה? לא חבל על הזמן/ על הכסף?
ובכן, זה נכון שאם לא תעבירו טקסטים לעריכה, אשאר בלי עבודה…אבל ברצינות, גם אנשים שבקיאים מאוד בכתיבה, עושים טעויות או לא כותבים טוב מספיק, ותמיד צריך שעיניים נוספות יראו את הכתוב, עיניים מקצועיות.
יותר מכך, דעו לכם שאדם שעורך, גם הוא לא אמור לערוך את עצמו, אם וכאשר החליט לכתוב. צריך תמיד עיין אובייקטיבית, נקייה מהקשר רגשי לטקסט, שתחווה את דעתה, ולרוב גם תתקן.
עריכת הטקסט הכתוב הופכת אותו מטקסט שהוא לעתים חסֶר ולקוי – לשונית, תחבירית, משלבית, סגנונית או עובדתית – לטקסט שלם, שוטף, קריא ומדויק יותר.
גם הכותב המיומן ביותר עשוי לשגות בכתיב, בתחביר, בפליטות קולמוס, בדיוק בתרגום וכדומה. מתפקידו של עורך הטקסט לגלות את הלקויות הללו ולתקנן, או במקרים מסוימים, להסב לכך את תשומת לבו של הכותב, וגם לשאול שאלות או להעיר הערות.
אכן, נוסף על התיקונים, אני רואה חשיבות עליונה בקשר ישיר ובלתי אמצעי של העורך עם הכותב, ולכן נוהגת, נוסף על התיקונים שאני מציעה, להתייעץ עם הכותב, לברר, להעיר ולבקש הבהרות.
עריכת הטקסט מהקצעת אותו, כמו רהיט שמחליקים עוד קצת עם נייר שיוף ומורחים עליו לכה.
וכך, טקסט פשוט, הופך פעמים רבות, בידיו של עורך מיומן, לטקסט פשוט נפלא!